Berajot 7a

 TALMUD DE BABILONIA 

TRATADO DE BERAJOT

(click aquí para ver el folio 7a)

《ברכות ז ע"א》

א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי {ישעיהו נו ז} תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב פני ילכו והנחותי לך {שמות לג יד} אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא אין דתניא ואל זועם בכל יום {תהלים ז יב} וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה ויודע דעת עליון {במדבר כד טז} השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דאמר להו נביא לישראל עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב {מיכה ו ה} וגו' מאי למען דעת צדקות ה' א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקא"ל בלעם לבלק מה אבק לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' {במדבר כג ח} מלמד שכל אותן הימים לא זעם. וכמה זעמו רגע וכמה רגע א"ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח שנא' כי רגע באפו חיים ברצונו {תהלים ל ו} ואב"א מהכא חבי כמעט רגע עד יעבור זעם {ישעיהו כו כ} ואימת רתח אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי. ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה סבר כי מטא ההוא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו {תהלים קמה ט} כתיב וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב {משלי יז כו} תנא משמיה דר' מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה: וא"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' ורדפה את מאהביה וגו' {הושע ב ט} ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה {משלי יז י}: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר הלוא בלכתך עמנו {שמות לג טז} בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך {שמות לג טז} בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו שנא' הודיעני נא את דרכיך {שמות לג יג} אמר לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני והא כתיב פקד עון אבות על בנים {שמות לד ז} וכתיב ובנים לא יומתו על אבות {דברים כד טז} ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו שנא' וחנתי את אשר אחון {שמות לג יט} אע"פ שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם {שמות לג יט} אע"פ שאינו הגון ויאמר לא תוכל לראות את פני {שמות לג כ} תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש בשכר ויסתר משה פניו {שמות ג ו} זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו {שמות לד ל} בשכר מהביט זכה לותמונת ה' יביט {במדבר יב ח}: והסירתי את כפי וראיתי את אחרי {שמות לג כג} אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר בו מנא לן ממשה רבינו שנא' הרף ממני ואשמידם וגו' {דברים ט יד} ואעשה אותך לגוי עצום אע"ג דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפ"ה אוקמה בזרעיה שנא' בני משה גרשום ואליעזר {דברי הימים א כג טו} ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' {דברי הימים א כג יז} ובני רחביה רבו למעלה וגו' {דברי הימים א כג יז} ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה {דברי הימים א כג יז} וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו {שמות א ז}:

Parašat Berešit

 

Parašat Berešit

Esta porción inicia en Gn. 1.1. ad Gn. 6.8. 

Más que hablar de un comienzo, el lenguaje de la Torá expresa tonalidad con un mundo oculto, pero a su vez, dicho lenguaje expresa el deseo de su autor, de salir al encuentro de su creación, pues el Espíritu del Dios de las misericordias se extendía sobre el dominio de las aguas (Gn. 1.2 Targ. Yn.).

Algunas de las tematicas de esta sidrá son:

1. Dos relatos sobre la creación. ver. Gn. caps. 1 y 2.
2. Cuando al hombre se le permitió sacrificar un animal para comer su carne.
3. El árbol del conocimiento.
4. El sacrificio rechazado de Caín.
5. El dilema de si caín fue un asesino intencional o inconciente.
6. El monólogo de Lamej.

En su comienzo, los primeros relatos el libro de Génesis no abren con ningún precepto, al menos no explicitamente que se relacione con el ser humano, pues según observa Rashi en su comentario al Pentateuco: "la Torá no debería haber comenzado por este relato, sino a partir del versículo "Este mes será para uds. el primero de los meses etc..." Cabría mensionar que el relato de Genesis es en efecto, un relato teológico que nos muestra el atributo creador de Dios, el cual ejerce su poder usando el verbo hebreo ברא el cual expresa crear algo nuevo.  En este sentido HQB״H, aparece como el ארכיטיקטון arquitecto, el diseñador, el maestro artesano.

PARAŠAT BEREŠIT
ראשון
Verso	Número de palabras	Número de letras	ר״ת	ס״ת
Capitulo 1 (31 versos)
1	7	28	בבאאהשוא״ה
2	14	52
3	6	23
4	12	45
5	13	49
6	11	44
7	17	65
8	10	39
9	13	52
10	12	49
11	20	69
12	18	67
13	6	22
14	16	76
15	9	37
16	18	79
17	8	33
18	12	51
19	6	22
20	15	57
21	23	89
22	13	52
23	6	22
24	14	56
25	18	69
26	19	84
27	13	50
28	22	88
29	27	83
30	21	69
31	15	50
Capitulo 2 (25 versos)
32 (1)	5	22
33 (2)	14	61
34 (3)	16	61
Total:	469	1815
שני
35 (4)	11	50
36 (5)	23	80
37 (6)	9	30
38 (7)	16	62
39 (8)	12	41
40 (9)	19	71
41 (10)	11	45
42 (11)	12	40
43 (12)	8	30
44 (13)	10	34
45 (14)	12	49
46 (15)	10	42
47 (16)	11	38
48 (17)	13	45
49 (18)	12	45
50 (19)	28	93
Total:	217	795
שלישי
51 (20)	15	60
52 (21)	13	56
53 (22)	13	46
54 (23)	15	57
55 (24)	13	43
56 (25)	7	34
Capitulo 3 (24 versos)
57 (1)	22	75
58 (2)	8	28
59 (3)	15	53
60 (4)	7	25
61 (5)	14	59
62 (6)	21	84
63 (7)	13	55
64 (8)	18	73
65 (9)	8	31
66 (10)	10	38
67 (11)	15	53
68 (12)	12	42
69 (13)	12	50
70 (14)	23	81
71 (15)	15	61
72 (16)	16	63
73 (17)	23	92
74 (18)	8	30
75 (19)	17	56
76 (20)	11	33
77 (21)	8	37
Total:	372	1415
רביעי
78 (22)	22	79
79 (23)	11	42
80 (24)	18	67
Capitulo 4 (26 versos)
81 (1)	14	49
82 (2)	14	46
83 (3)	9	36
84 (4)	13	51
85 (5)	11	39
86 (6)	10	34
87 (7)	15	56
88 (8)	14	54
89 (9)	13	46
90 (10)	10	36
91 (11)	14	47
92 (12)	13	38
93 (13)	7	27*
94 (14)	17	65
95 (15)	18	64
96 (16)	9	34
97 (17)	17	58
98 (18)	16	65
Total:	285	1033
חמישי
99 (19)	11	36
100 (20)	10	32
101 (21)	10	34
102 (22)	16	55
Total:	47	157
ששי
103 (23)	17	69
104 (24)	7	28
105 (25)	22	66
106 (26)	14	45
Capitulo 5 (32 versos)
107 (1)	12	44
108 (2)	11	42
109 (3)	12	47
110 (4)	13	49
111 (5)	12	41
112 (6)	9	31
113 (7)	14	55
114 (8)	11	38
115 (9)	7	27
116 (10)	15	60
117 (11)	10	36
118 (12)	7	29
119 (13)	14	61
120 (14)	10	36
121 (15)	9	35
122 (16)	14	59
123 (17)	11	44
124 (18)	10	37
125 (19)	12	48
126 (20)	11	40
127 (21)	8	32
128 (22)	14	60
129 (23)	10	35
130 (24)	9	37
Total:	325	1231
שביעי
131 (25)	10	39
132 (26)	15	64
133 (27)	11	42
134 (28)	9	34
135 (29)	15	60
136 (30)	15	57
137 (31)	11	39
138 (32)	14	39
Capitulo 6 (22 versos)
139 (1)	11	38
140 (2)	15	54
141 (3)	15	57
142 (4)	23	88
מפטיר
143 (5)	15	48
144 (6)	10	35
145 (7)	22	78
146 (8)	5	17
Total:	216	789

*Aparecen en esta sidrá 1,931 (mil novecientos treinta y uno) palabras, y 7,235 (siete mil, doscientos treinta y cinco) letras. Hay que observar que en la suma total de palabras comparada con otros cálculos resulta idéntica. Pero en otras tradiciones como la yemení, la suma total de letras resulta en un total de 7,234 (siete mil, doscientos treinta y cuatro). La tradición ashkenazí que nosotros usamos tenía una sola letra adicional. Y esa letra es una ו (vav) de la palabra hebrea מנשוא, en Gn. 4.13, o sea, el verso «93» de la Torá. La versión que usamos conserva 5 letras en la palabra מנשוא, mientras que la tradición yemení 4 מנשא faltando sólo una ו (vav).