sábado, 27 de julio de 2024

Berajot 2b

 

TALMUD DE BABILONIA 

TRATADO DE BERAJOT

(click aquí para ver el folio 2b)


《ברכות ב ע"ב:》:

דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א"כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשן הוא ומאי וטהר טהר יומא: אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. לא עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות ק"ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר"מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים {נחמיה ד טו} ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה {נחמיה ד טז} מאי ואומר וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו דמחשכי ומקדמי ת"ש והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהן  חד שעורא הוא חכמים היינו רבי מאיר אלא שמע מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד לא עני וכהן חד שעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. ועני וכהן חד שעורא הוא ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי ר' אליעזר רבי יהושע אומר משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן רבי מאיר אומר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן אמר לו ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ר' חנינא אומר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא ר' חנינא היינו ר' יהושע אלא לאו שמע מינה שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד שמע מינה. הי מנייהו מאוחר מסתברא דעני מאוחר דאי אמרת דעני מוקדם ר' חנינא היינו ר' אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר שמע מינה: אמר מר אמר ליה רבי יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר ורבי מאיר הכי קאמר ליה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא דאמר רבי יוסי בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו


jueves, 18 de julio de 2024

lunes, 15 de julio de 2024

ברכות ב ע"א


 TALMUD DE BABILONIA 

TRATADO DE BERAJOT

(click aquí para ver el folio 2a)


מאימתי 

מתני' מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: גמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך {דברים ו ז} והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד {בראשית א ה} אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא כדתניא ובא השמש וטהר  {ויקרא כב ז} ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש {ויקרא כב ז} ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא

רש"י 

מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע עתם לאכול בתרומה: עד סוף האשמורה הראשונה . שליש הלילה כדמפרש בגמ' (דף ג.). ואילך עבר זמן דלא מקרי תו זמן שכיבה ולא קרינו ביה בשכבך ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא: עד שיעלה עמוד השחר. שכל הלילה קרוי זמן שכיבה: הקטר חלבים ואברים. של קרבנות שנזרק דמן ביום: מצותן. להעלות כל הלילה ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח דכתיב לא ילין לבקר (שמות לד): חלבים. של כל קרבנות: אברים. של עולה: וכל הנאכלים ליום אחד. כגון חטאת ואשם וכבשי עצרת ומנחות ותודה: מצותן. זמן אכילתן: עד שיעלה עמוד השחר. והוא מביאן להיות נותר דכתיב בתודה לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז) וכלם מתודה ילמדו: אם כן למה אמרו חכמים עד חצות. בקריאת שמע ובאכילת קדשים: כדי להרחיק אדם מן העבירה. ואסרום באכילה קודם זמנן כדי שלא יבא לאכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת וכן בקריאת שמע לזרז את האדם שלא יאמר יש לי עוד שהות ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה (דף כ:) כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים: גמ' היכא קאי. מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה: אקרא קאי. ושם למד חובת הקריאה: ואיבע"א. הא דתנא ערבין ברישא יליף מברייתו של עולם: והדר תנא בשחרית. מאימתי קורין את שמע בשחרית: משעה לצאת הכוכבים. שהוא גמר ביאת השמש כדיליף לקמן (עמוד ב):



domingo, 14 de julio de 2024

A Dictionary of the Targumim 2

 

A DICTIONARY

OF THE TARGUMIM, THE TALMUD BABLI

AND YERUSHALMI, AND THE MIDRASHIC

LITERATURE

COMPILED BY

MARCUS JASTROW, PH D. LITT. D.

 

VOLUME I

ל   ת





מוֹרִיגַן morigan, a word in an incantation. Sabb. 67a Ms. M. (ed. [מריגז]).

מוֹרִיפַת morifath, a word in an incantation. Sabb. 67a Ms. M. (missing in ed.).


[עָלַם] I (v. to surround, tie up. 2) to be strong.

Pi. [עִילֵּם] to tie up. Yalk. Prov. 946 quot. fr. Y'lamd. (ref. to [וְחוֹשֵׂךְ], Prov. X, 19) [לָא אָמַרְתִּי שֶׁתְּעָלֵם פִּיךָ וְכֻ] I did not say that thou must tie up thy mouth and sit in silence, but restrain thy lips from &c.; Yalk. Num. 738 [שֶׁתְּאַלֵּים]. Num. R. s. 14 (ref. to Gen. XLIX, 22) [שֶׁעִילֵּם עֵינוֹ מֵאֵשֶׁת וְכֻ] he closed his eye not to look at the wife &c. (v. [עָלַם] II, Hif.).


עֲלֵם], [עֲלֵים] ch. same, to be strong. Targ. Ps. XXXVIII, 20. Targ. Josh. I, 6; a. e. — Denom. [עִילָּם], fr. which imperat. [עִילַּם], [עִילַּמוּ]. Targ. O. Deut. XXXI, 6;7; 23 ed. Berl.  (Regia [עַלֵּים], [עַלִּימוּ], v. Berl. Targ. O. II, p. 59). Targ. I Chr. XXII, 12 (13); a. e., v. [אֲלַם].

Pa. [עַלֵּים] 1) same (denom. of [עַלִּים]), v. supra. —supra. — 2) to strengthen. Targ. Ps. XXVII, 14. Targ. Y. Ex. XIV, 27 (h. text [וַיְנַעֵר], v. Mekh. B'shall., s. 6).

Ithpa. [אִתְעֵלֵּים], Ithpe. [אִתְעֲלֵים] 1) to be strengthen. Targ. Ps. XXXI, 25. — 2) to be tied, to join, conspire. Targ. II Chr. XIII, 7 (h. text [וַיִּתְאַמְּצוּ]).

עָלַם II (b. h.; v. preced.) [to surround, tie up,] to conceal. —Yalk. Cant. 981, v. infra. —Part. pass. [עָלוּם]; f. [עֲלוּמָה]; pl. [עֲלוּמִים], [עֲלוּמִין]; [עֲלוּמוֹת]. Ab. Zar. 35b (play on [עֲלָמוֹת], Cant, I, 3) [קְרִי בֵּיהּ עֲלוּמוֹת] read it 'ălumoth (secret things).

Pi. [עִילֵּם] same. Part. pass. [מְעוּלָּם]; f. [מְעוּלֶּמֶת]; pl. [מְעוּלָּמִים], [מְעוּלָּמִין]; [מְעוּלָּמוֹת]. Midr. Till. to Ps. XLVI,1 (play on [עֲלָמוֹת], ib.) [מְעוּלָּמִין הֵן הַדְּבָרִים] the things we saw are hidden, we know not what we saw.

Nef. [נֶעְלָם], Hithpa. [הִתְעַלֵּם], Nithpa. [נִתְעַלֵּם] to be concealed, to escape; to hide one's self. Num. R. s. 20 [אֵין כָּל דָּבָר מִמְּךָ] nothing is unknown to thee. Y. Pes. VI, beg. 33a [נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוֹ] the law escaped his memory; Bab. ib. 66a [נִתְעַלְּמָה]. Y. Yoma III, 40d bot. [לָא...מִתְעַלֵּם מֵהֶן] they did not move from there before it (the pronunciation of the Tetragrammaton) escaped their memory again. Y. Ab. Zar. IV, 44b top [עַד שֶׁיִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם] until he is left out of their sight. Y. Ber. IV, 8a [וְאַל תִּתְעַלֵּם מִתְּחִינָּתֵנוּ] do not hide thyself (turn away) from our prayer; a. fr.

Hif. [הֶעֱלִים] 1) to conceal. Ex. R. s. 1 (ref. to [הָעַלְמָה] Ex. II, 8) [שֶׁהֶעֱלִימָה וְכֻ] she kept her own secret. Cant. R. to I, 3 (play on [עֲלָמוֹת], ib.) [עַל שֶׁהֶעֱלַמְתָּ מֵהֶם יוֹם וְכֻ] because thou hast concealed from them the day of death and the day of consolation, they love the; [עַל שֶׁהֶעֱלַמְתָּ מֵהֶם מַתַּן וְכֻ] because thou hast concealed from them the reward of the righteous &c.; Yalk. ib. 981 [שֶׁעָלַמְתָּ] (Kal); Midr. Till. to Ps. IX; a. fr. — 2) (v. [עָלַם] I) [הֶעֱלִם עֵינָיו] to close the eyes, to lose sight of. Y. Ab. Zar. IV. 8, 44a bot. Sot. 10b [וְאַל תַּעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנִּי] do not avert thy eyes from me. Tosef. Peah IV, 20; B. Bath. 10a, a. e. [הַמַּעֲלִים...מִן הַצְּדָקָה] who closes his eyes to charity; a. fr.

Hof. [הוּעֲלָם] to be concealed. Koh. R. to III, 11 (play on [הָעֹלָם] ib.) [הָעֳלַם מֵהֶם שֵׁם] the pronunciation of the Tetragrammaton was concealed from them.

עֶלֶם I m. (preced.) 1) secret. Y. Yoma III, 40d bot.; Pes. 50a, (ref. to [לְעֹלָם],Ex. II, 15) [לְעַלֵּם כְּתִיב] it is so written that you may read l'elem (this is my name for secrecy).— Pl. [עֲלָמוֹת] Midr. Till. to Ps. IX, 1 (play on [עֲלָמוֹת], ib.) [הַעֲלָמוֹת שֶׁהַבֵּן עוֹשֵׂה] on the secret sins which the child (of God) commits and which the Day of Atonement comes to atone for &c. —2) forgetfulness, v. [הֵעָלֵם].

עֶלֶם II m. (b. h.; [עָלַם]) [vigorous,] lad. lad. Yeb. 76b (ref. to I Sam. XVII, 55, sq.) [הָתָם קָרֵי לֵיהּ נַעַר הָכָא קָרֵי לֵיהּ עֶלֶם וְכֻ] there he calls him young man, and here, lad! He thus said to him, [נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ] thou hast forgotten the law (v. preced.). Snh. 95a (in Chald. dict.) [עֶלֶם אַיְּיתִי לִי], v. [פִּלְכָא]. —Fem. [עַלְמָה]. Ex. R. s. 1, v. [עָלַם] II. — Pl. [עֲלָמוֹת]. Cant. R. to I, 3 [חָלִים לְפָנָיו כַּעֲלָמוֹת] they dance before him like maidens; Koh. R. to I,11. Y. Meg. II, 73b (in Chald. dict.) [כְּאִילֵין עוּלֵימְתָא], v. [עֲלִימוּת]; a. e.

עָלַם III, [עֲלַם], [עַלְ' ,עָלְמָא],  m. =h. [עוֹלָם] eternity, world &c. Targ. Gen. IX, 16. Targ. O. Ex. XXI, 6. Targ. Ps. LXI, 7; a. v. fr. — R. Hash. 31a [שִׁיתָּא אַלְפֵי שָׁנָה הָוֵי עָלְמָא] the world shall last six thousand years, and one thousand years it will be waste. Gitt. 56b, v. [חֲשֵׁב]; a. v. fr. — Midr. Sam. ch. XXIV; Yalk. ib. 139 [עָלְמָא דְּשֶׁקֶר] the the world of falsehood (this world); Lev. R. s. 26 (some ed. [עוֹלָם], h. form); [עוֹלָם דְּקוּשְׁטָא] the world of truth (the hereafter). Sot. 10b, a. fr. [עָלְמָא דְּאָתֵי] the world to come (=h. [עוֹלָם הַבָּא]). — [בֵּית עָלְמִין] the house of eternity (euphem. for 'the house of death') burial ground, cemetery. Lam. R. to I, 5. Lev. R. s. 12, beg.; a.e. — Kidd. 80b [אִינָשֵׁי דְּעָלְמָא] common people (opp. to scholars). — [כָּל עָלְמָא], [כּוּלֵּי עָלְמָא] (abbrev. [כ"ע]), v. [כּוֹלָּא]. Ber. 36b [כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי] all the authorities mentioned agree; a. v. fr.— [בְּעַלְמָא] in a general way, merely. Targ. Y. Lev. XXVI, 24; 28. — Sabb. 103b, v. [בִּגְלָטוֹרֵי]. Ib. 9b [לְעַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא] merely to sweat (not to bathe); [] merely to examine (not to do any labor); a. v. fr. — Pl. [עָלְמִין], [עָלְמַיָּיא]; constr. [עָלְמֵי]. Targ. Ps. IX, 8. Targ. O. Ex. XV, 18; a. fr. — Targ. Is. XLII, 11 [בָּתֵּי עַלְמֵיהוֹן] their graves (v. supra).

פַּרְגּוֹד m. (paragauda, παραγώδης of Semitic origin; [פְּרַג] to divide, cmp. [פָּרוֹכֶת]) 1) curtain. Kell. XXIX, Maim. (R.S. tunic, v. infra). —Esp. (cmp. [וִילוֹן]) the curtain of heaven. Ḥag. 15a [כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפָּרְגּוֹד] I have already heard from behind the Curtain, 'Return, ye wayward children, all except Aḥer.' Yoma 77a Ms. M. (omitted in later editions; v. Rabb. D. S. a. l. note 3). B. Mets. 59a [שְׁלֹשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם] there are three wrongs for which the curtain is never closed (the outcries over them will not be unheeded). —Trnsf. the court, royal attendants. Mekh. Yithro, Baḥod., s. 2 [לֹא דּוֹמוה שׁוֹמֵעַ מִפִּי פַּרְגּוֹד וְכֻ] it is not the same to hear from the lips of attendants as to hear from the lips of the king himself; Yalk. Ex. 276. —2) a certain garment, tunic. Gen. R. s. 84 (expl. [כְּתֹנֶת הַפַּסִּים], Gen. XXXVII, 23). Shek.III, 2, v. [חָפַת]; a. e. —3) (cmp. [אַוְורַקְסִין]) a sort of breeches. Sabb. 120a [וּשְׁנֵי פַּרְגּוֹד] Ms. M. (ed. [פַּרְגֹּד]; Ar. [פַּרְגּוֹדִין]) two (a pair of) breeches; (Y. ib. XVI, 15d [אַבְרִיקְין]).

פַּרְגּוֹד, פַּרְגּוֹדָא ch. same, 1) curtain. Targ. Job XXVI, 9. Targ. Y. Ex. XXVI, 31 (h. text [פָרֹכֶת]); a. fr.— 2) tunic. Targ. Y. Gen. XXXVII, 3; 23; v. preced.



A Dictionary of the Targumim 1

 



A DICTIONARY

OF THE TARGUMIM, THE TALMUD BABLI

AND YERUSHALMI, AND THE MIDRASHIC

LITERATURE

COMPILED BY

MARCUS JASTROW, PH D. LITT. D.

 

VOLUME I

א   כ






אֶדְרְעָא, אֶדְרַא f. (=h.  אֶזְרוֹעַ, v. זְרוֹעַ) arm. Targ. Jer. XXXII, 21, a. fr. —Y. Ber. I, 4c top דאֶדְרְעֵיה the Tefillin of his arm. Koh. R. to XI, 2.—

Pl.  אֶדְרָעָתָא. Targ. Job XXII, 9אֶדְרָעִין. Gen. R. s. 65. —v. דְּרַע III.

אֲהוּרְמִין m. (Pers. Angra-Mainyus) Ahriman, the evil principle in the Zendavesta (Parsism); op. הורמיז Ormuzd. Shn. 39a. מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאה Ar. (ed. a. Mss. incorr., v. Rabb. D. S. a. l.; Tosef. a. l. Better vers. Ms. F. מפלגן our half) thy upper half belongs to Ormuzd, thy lower half to Ahriman. Ib. א"כ היכי שביק אהורמין להורמיז למעבר מיא בארעא (ed. corr. acc.) if this be so, why does Ahriman allow Ormuzd to let the water pass (through the former's dominion) to the ground?

אַכְסַנְיָא f. (ξενία) 1) hospitality, lodging. Ex. R. s. 35 [] (Pes. 118b, corr.acc) they were a lodging place to my children in Egypt (they offered hospitality to &c.). —[] host. Pesik. R. s. 11; cmp. [].—B. Mets. 85a. [] scholarship likes to come around to its inn again (to be hereditary in the family) a.fr.—2) (=[]) hostess. B. Mets. 87a one must inquire [] after the health of his hostess. —3) quarter given to troops on march or to transient poor men; also the passing troop, or the passing poor; (individ.) beggar. Targ. Job XXXI, 32; a.e.—B. Bath. 11b [] the quartering (of soldiers take place) in proportion to the number of inmates (of each house). Dem. III, 1; v. Y. ib. 23b top. Tosef. Shebi. V, 21 [] ed. Zuck. (Var. []) you are not allowed to give....to soldiers quarted with you. Y. Ber.IX, 13b [] this poor beggar. ib. [] poor beggars. Lev. R. s. 34. Lam. R. to I, 1 [()] [] a poor man.— 4) a gathering of scholars entertained by the hospitable of the place. Y. Ber. IV, 8b top [] leaving for the scholars' meeting. Bab. ib. 63b [] opened his speech in honor of hospitality to scholars.

אִי', אִצְט', אִסְטַגְנֵין n. m. observador de constelaciones, i.e. un astrólogo ver. Sot. 12b; 36b; Ber. 4a; y con frecuencia en Sanh. 49a

*איסטמאה, Ms. M. [איסתמי מייתי], Ar. [אסטממיתיה], Ms. O. [איסתמתיה], some ed. [איסטמה], a word in a charm formula (apparently a fictitious denom. of [סמי]). Sabb. 67a.




הַסָּתָה f. (יָסַת or סוּת) seduction, enticement. Yoma 22b. דאוריה ודה the sin against Uriah and that of counting the people to which he was enticed (II Sam. XXIV, 1). Ḥull. 4b אין ה בדברים enticing (the verb הסית) never applies to verbal persuasion (but only to sensual influences). Sifré Deut. 87 אין ה אלא טעות enticing means leading astray; אין ה אלא גירוי it means instigation.

כָּשַׁף b.h.; cmp. חָשַׁב) [to whisper, v. Fl. to LevyTalm. Dict. II, pg. 459,] to think, devise, v. כּוּשְׁפָּא.

Pi. [כִּישֵּׁף] to charm, practice sorcery, (cmp. לָחַשׁ. Snh. 43a (suppressed in latter eds., v. יֵשׁוּ) על שכישף והסית וכ because he practiced sorcery and enticed &c. Ib. VII, 4 הַמְכַשֵּׁף he who practices witchcraft, expl. ib. 11 המכשף העושה מכשה וכ he who produces a real effect is guilty, not he who produces an optical delusion, v. אָחַז; a. fr. — v. [מְכַשֵּׁף], [מְכַשֵׁפָה].

כֶּשֶׁף m. pl. [כְּשָׁפִים] (b.h.; preced.) sorcery. Ḥull. 7b (ref. to Deut. IV, 35)  אין עוד מלבדו ואפי' כ there is none (no power) besides Him; no even sorcery (can do anything without the will of God); Snh. 67b (ed. ואפי' לדדו כ; v. Rabb. D. S. a. l. note 2); Yal. Deut. 828. — Ber. 53a בנות ישראל מקטרות לכ daughters of Israel (in large places) are suspected of letting incense rise for sorcerous practices. Erub. 64b בדורות אחרנים...פרוצות בכ in these latter days when daughters of Israel are unrestrained in practicing sorcery. Snh. 67a. מצויות בכ habitually inclined to sorcery, v. [כַּשְׁפָּנִית].

Y. kidd. IV, end, 66c בעלת כ sorceness; a. fr.

כַּשָּׁף m. (b. h.; preced.) sorcerer.—Pl. [כַּשָׁפִים], [כַּשָּׁפִין]. Ḥull. 7b; Snh. 67b. למה כשפים (Ms. M. מכשפים) why are they called kašafim? מפני שמלחישין פמליא של מעלה because they lessen the power of divine agencies. Midr. Till. to  Ps. LXXX, end כשפין (ed. Bub.  כַּשְׁפָּנִין; oth. ed. מְכַשְּׁפִין); a.e. —v. [מְכַשֵּׁף].

*כּוּשְׁפָּא m. (כשף, cmp. חשב) embroidery, design. —pl.  כּוּשְׁפִּין. Targ. Ez. XXVII, 24 כ' דוורדא וכ Ar. (ed. Bg.  דיורדא, ed. ארזא) designs of roses (cedars) on purple cloaks (h. text רקמה).

כּוֹשְׁפָן m. (כָּשַׁף) a believer in sorcery or omens. Y. R. Hash. III, end, 59a.


Berajot 7a

  TALMUD DE BABILONIA  TRATADO DE BERAJOT (click  aquí  para ver el folio 7a) 《ברכות ז ע"א》 א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב...